תגלית מהפכנית: הפנים הקדומות ביותר

מתי קיבלו בעלי החיים פנים? מסתבר שהתשובה לשאלה היסודית הזאת מסובכת יותר ממה שנדמה. חוקרים גילו בסין מין דג מאובן בן 419 מיליון שנה – בעל הלסת הקדום ביותר שהיה מוכר עד היום. התגלית עשויה לשנות את כל מה שאנו יודעים על התפתחות השלד, ועמו גם הגולגולת והפנים כפי שאנחנו מכירים אותם.

הדג, Entelognathus primordialis, מתווסף למינים המוכרים במחלקת בעלי השריון (Placodermi) – מחלקה של דגים משוריינים שנכחדה לפני כ-360 מיליון שנה. לבעלי השריון היו גולגולות ולסתות עצם, אך ככל הידוע, לרובם היו לסתות פשוטות, דמויות מקור.

זה הולך ככה: בעלי חוליות לסתניים, המהווים רוב בקרב בעלי החוליות, מתחלקים באופן בסיסי לדגי סחוס, שהשלד שלהם עשוי סחוס (כמו הכרישים) ולדגי גרם – שהשלד שלהם עשוי עצם. דגי הגרם אמנם נקראים דגים, אך פי החלוקה הבסיסית הזאת, הם כוללים גם את בעלי החוליות היבשתיים, ובהם בני האדם. לשתי השושלות, הסחוסית והגרמית, אב קדמון משותף, ואף שלא ניתן לקבוע איזה מבנה שלד פרימיטיבי יותר, תמיד חשבו שהמבנה של הכרישים, כלומר השלד הסחוסי, קדום יותר. על פי תיאוריה זו, לאב הקדמון לא היו עצמות לסת אלא שלד מסחוס, והדגים בעלי העצמות התפתחו מאוחר יותר, השתלטו על הימים והולידו בסופו של דבר את שוכני היבשה.

ממצא חדש המתואר במאמר בכתב העת Nature עשוי למוטט את התיאוריה המקובלת על קדמוניותם של הכרישים. מדובר במאובן שמור היטב של אנטלוגנתוס, דג בעל שריון עבות שאורך גופו כ-20 סנטימטרים. שחזור מדוקדק שערכו החוקרים הסינים העלה כי היה לו מה שהיינו מזהים כיום כפנים – עם עצמות לסת הדומות לאלו שיש לבעלי חוליות לסתניים. עם זאת, משום מה לא היו לו שיניים.

הימצאותה של הלסת מהווה עדות ראשונה לקשר בין בעלי השריון – שנחשבים מחלקה נפרדת, שאינה שייכת לא לסחוסיים ולא לגרמיים – לבין החולייתנים בעלי העצמות. יתרה מזאת, האנטלוגנתוס ("לסת שלמה" ביוונית) קדום יותר מכל הכרישים והדגים בעלי העצמות המוכרים למדע. משום כך, עולה סברה חדשה מזו המקובלת, ולפיה מבנה הפנים של בעלי החוליות החיים כיום מקורו בצאצאיו של הדג המשוריין הקדום, ואילו המבנה הכרישי אינו עתיק כפי שחשבו אלא דווקא חדיש יותר. לפי הגישה החדשה, הכרישים הם שאיבדו ברבות השנים את העצמות ולא להפך.

למעלה: Entelognathus primordialis, איור של Brian Choo