נמלים פולשות מארגנטינה נעשות רצחניות בהשפעת חומרי הדברה

השלכות לא מכוונות של שימוש בחומרי הדברה הן סוגיה בעלת חשיבות עולמית: ישנן עדויות גוברות לכך שחומרי הדברה עלולים להשפיע באופן בלתי צפוי על התנהגותם של בעלי חיים שונים ולשבש את שיווי המשקל האקולוגי. מחקר חדש שנערך בניו זינלד מגלה, בין היתר, כי חשיפה לחומר הדברה רעיל גורמת לנמלים פולשות שהגיעו למדינת האיים מארגנטינה לנהוג בתוקפות מוגברת – עד כדי התאבדות – כלפי נמלים מקומיות.

חומרי הדברה מסוג נאוניקוטינואידים הוצאו מחוץ לחוק ברחבי אירופה לאחר שהשימוש בו נקשר להכחדת אוכלוסיית הדבורים העולמית, עקב שיבוש שחל במערכת הניווט שלהן. החומר עדיין מצוי בשימוש נרחב במדינות אחרות ובהן ארה"ב וישראל. נאוניקוטינואיד הוא חומר נוירוטוקסי, כלומר הכימיקלים שבו משפיעים ישירות על מערכת העצבים של חרקים ועל החלקים במוחם האחראים על קוגניציה, למידה והתנהגות.

המחקר הניו זילנדי, שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת Proceedings of the Royal Society B, בדק את השפעת השימוש בחומר הדברה מסוג נאוניקוטינואיד על יחסי גומלין בין מין נמלים מקומיות (Monomorium antarcticum) למין פולש של נמלים ארגנטינאיות (Linepithema humile). החוקרים חשפו מושבות של שני מיני הנמלים לחומר הרעיל ובדקו את השפעתו על התנהגות החרקים. תחילה, בחנו את השפעת חומר ההדברה על כל מין בנפרד, ובהמשך בדקו כיצד הוא משנה את מאזן הכוחות בעת מפגש ביניהם.

בהשפעת החומר, הפגינו הנמלים הארגנטינאיות הפולשות יכולת מרשימה באיתור מקורות מזון – גבוהה מזו של הנמלים המקומיות. עם זאת, מספר הצאצאים שלהן פחת ב-50%, בעוד קצב ההתרבות של הנמלים המקומיות לא הושפע מחומרי ההדברה.

האינטראקציה בין הנמלה המקומית לארגנטינאית נבחנה בשלושה תרחישים – והשני הניב תוצאות מפתיעות במיוחד. בניסוי הראשון, כאשר שני המינים נחשפו לחומרי ההדברה או כאשר אף אחד מהם לא נחשף לחומרים, לא נמצא שינוי ברמת התוקפנות או בסיכויי השרידות של הנמלים הפולשות. בניסוי השני, לעומת זאת, הפכו הנמלים הארגנטינאיות לקמיקאזות. כאשר רק הנמלים הפולשות נחשפו לחומר הדברה, הן הפגינו רמה גבוהה של תוקפנות, הרבו לנשוך את הנמלים המקומיות בראש וברגליים ולהתיז עליהן חומצה; הן אפילו היו מוכנות להתאבד במהלך המתקפה. עם זאת, לבסוף הפולשות הפסידו וחוסלו על ידי הנמלים המקומיות. בניסוי השלישי, שבו רק הנמלים המקומיות נחשפו לחומר הדברה, נמצא כי רמת התוקפנות של הנמלה הארגנטינאית פחתה, אך סיכוייה לשרוד עלו.

תוצאות המחקר מעידות על השלכות אפשריות של שימוש בחומרי הדברה על דינמיקות בקהילות נמלים. למינים שונים יש העדפות תזונתיות שונות, ולפיכך מידת חשיפה שונה לחומרי ההדברה. חשיפה לא מכוונת עשויה לשנות את מאזן הכוחות בין קהילות ולהכריע אם ניסיון פלישה יצליח או ייכשל. שלא במכוון, אנו עלולים לסייע למינים זרים לפלוש למרקם האקולוגי המקומי ולהשתלט על מקורות המזון של המינים המקומיים.