כשהזחלים תוקפים, העצים מזעיקים את חיל האוויר
עצים הסובלים ממתקפת חרקים מפיצים חומרי ריח שמושכים אליהם את אויביהם המושבעים של המזיקים – הציפורים, כך קובע מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Ecology Letters. הניסויים שערכו החוקרים מראים כי ירגזי מצוי (Parus major)יכול להבדיל בין עצי תפוח שהותקפו בידי זחלי עש לבין עצים בריאים, גם אם הוא לא מסוגל לראות את הזחלים עצמם או את הנזק שהם גרמו לעלים.
העובדה שצמחים שחרקים לועסים את עליהם משחררים לאוויר חומרים כימיים מסוימים ידועה זה כבר, וידוע אף כי חומרים אלו מושכים חרקים אחרים שניזונים מהמזיקים. עם זאת, עד כה לא הוכח שאיתות המצוקה של הצמחים עובד גם על עופות – שיכולים לחסל מזיקים ביתר יעילות ואולי אף להציל את העץ מכליה.
החוקרים ההולנדים שחררו ירגזים שגודלו בידי אדם – כלומר נטולי כל ניסיון בזיהוי טרף – בכלובים בצורת האות Y ובהם עצי תפוח. בניסוי הראשון, הוצבו שני עצים בשתי הזרועות של הכלוב: עץ נגוע בזחלים ועץ בריא. הזחלים הונחו על העץ במכלים מיוחדים שהוצמדו לעלה מסוים ומנעו מהזחל לעבור מעלה לעלה. בחזרות השונות על הניסוי, טיפלו המדענים בעץ הנגוע בשלושה אופנים: או שהם השאירו עליו זחלים, או שהם הסירו את הזחלים אך השאירו את העלים הנגוסים, או שכל עלה שזחל נגע בו קוצץ. בכל המקרים, התעופפו הירגזים אל העץ הנגוע. מכך הסיקו החוקרים כי מה שמשך את הציפורים מקורו בעצים ולא בזחלים עצמם, משום שגם קיצוץ העלים שהזחלים כרסמו בהם כלל לא בלבל את הירגזים.
בניסוי נוסף, בדקו החוקרים אם הגורם למשיכה הוא כימי או חזותי. הם הסירו זחלים וקיצצו עלים מכורסמים מעצים נגועים, ועשו תספורת דומה גם לעצים בריאים. הם הציבו אחד מהעצים מאחורי דלת פלסטיק אטומה ואת העץ השני מאחורי מחיצת בד. הירגזים העדיפו את העץ שהיה נגוע בזחלים רק כאשר הוא היה מאחורי הבד, שאפשר מעבר של חומרי ריח. מכאן, הסיקו החוקרים כי האיתות הכימי הוא שקובע.
לדברי החוקרים, הממצאים יכולים לעזור לחקלאים להתמודד עם מזיקים: הם מציעים להשביח מיני צמחים כך שיפיצו יותר חומרי ריח שמושכים ציפורים, ולנצל את התגבורת האווירית לשם הדברה טבעית.
