פוסה זה אח: החברות הגברית של הטורף ממדגסקר
אחווה זכרית אינה בלעדית לבני אדם. ממש כמו בסיטקום אמריקאי מצוי, גם לפוסה (Cryptoprocta ferox), טורף שחי במדגסקר, יש "ווינגמן" – חבר זכרי שעוזר להשיג נקבות. הרעות המופלאה בין זכרי הפוסה, שהתגלתה במחקר חדש, מפתיעה, משום שעד כה נחשב הפוסה לחיה מתבודדת, כמו רבים מהטורפים.
הפוסה, המזכיר מעין נמייה מגודלת, הוא מין אנדמי למדגסקר. כלומר, הוא לא חי בשום מקום אחר בעולם. במחקר שערך צמד חוקרים גרמנים והתפרסם בכתב העת Behavioral Ecology and Sociobiology התגלה כי זכרי פוסה רבים חולקים אחווה ארוכת ימים עם אח מאותה ההמלטה או עם חבר לבחירתם. החוקרים הצמידו משדרי ג'י.פי.אס לתשעה זכרים ולארבע נקבות ושחררו אותם לדרכם ביער קירינדי בדרום-מערב האי. הם ניטרו את תנועותיהם של הטורפים במשך חודש ימים ומיפו את השטחים שבהם הם הסתובבו.
בניתוח תוצאות המעקב, נמצא כצפוי כי מסלולי הציד ואזורי השינה והמחיה של הנקבות השונות לא היו חופפים. אצל הזכרים נמצאה חפיפה עם שטחי הנקבות – לצורכי הזדווגות. באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי שלושה זוגות של זכרים – שישה מתוך תשעה זכרים שנוטרו – בחרו לבלות זמן איכות זה עם זה. בנוסף למעקב באמצעות ג'י.פי.אס, ערכו החוקרים תצפיות ותיעדו מערכות יחסים בין זכרים שהחזיקו מעמד שנים – לעתים אף עד למותו של חצי מהצמד.
החוקרים משערים כי הזוגיות ארוכת הטווח של זכרי הפוסה נועדה לשפר את הסיכוי שלהם להזדווגות. צמד חברים יכול לשתף פעולה בציד, מה שמבטיח לשני הפרטנרים יותר מזון. כך הם הופכים חזקים וגדולים יותר בהשוואה לזכר שצד לבדו. פוסה מגודל זוכה להצלחה גדולה בקרב הנקבות בעונת הרבייה, ולכן לפוסה ששומר על ברית זכרית יש סיכוי גבוה יותר להזדווג מאשר לפוסה בודד.
באשר לשאלה מדוע רק חלק מהזכרים מצטוותים לזוגות, מציגים החוקרים את הסברה כי החלוקה לצמדים היא חלק מתהליך שמתרחש בתקופת המעבר בין הבחרות לבגרות. מציאת שותף לדרך עשויה להיות משימה קלה לצמד אחים, אך אם פוסה נולד ללא אחים להמלטה, עליו למצוא זכר זר שיתחבב עליו מספיק כדי שיהפוך לבעל ברית שילווה אותו שנים קדימה. פוסה שייכשל במשימה זו עשוי למצוא עצמו בדרך הבטוחה לבדידות מזהרת.
צפו בווידאו קצר ומעניין עם קריינות במבטא בריטי:
