שמעתם פעם חיות מתלחשות? אם לא, יכול להיות שזה מפני שהן לא רצו שתשמעו אותן. חוקרים אמריקאים מתארים לראשונה, במאמר שהתפרסם בכתב העת Zoo Biology, התנהגות המזכירה התלחשות – בין קופים בגן החיות בסנטרל פארק בניו יורק. מושא המחקר היה פרימאט קטן, טמרין לבן קודקוד (Saguinus oedipus). בטבע, חיים הטמרינים ביערות בצפונה של אמריקה הדרומית; הם חברתיים ביותר ומרבים לתקשר זה עם זה באמצעות מגוון קריאות. ידוע גם כי הם שולטים היטב בקולות שהם מפיקים. כך לדוגמה, בסביבה רועשת הם מסוגלים להגביר את קולם ולהאריך את משך הקריאה.
הלחישות התגלו בזמן מחקר שהתמקד בסוג אחר של קריאות, האופייניות למצב שבו הטמרינים, שכל אחד מהם שוקל לא יותר ממחצית הקילוגרם, מנסים להניס בצוותא אויב (במחקר נקראות קריאות אלו mobbing, או בתרגום חופשי ביותר – קריאות עליהום). במצב זה, סומר שיערם של הטמרינים והם מתקבצים יחדיו, משמיעים קולות רמים ושונים – שריקות, ציוצים, חריקות ועוד – ומוסיפים זינוקים פתאומיים לכיוונו של התוקף הפוטנציאלי. מחקר קודם הראה כי כאשר הגורם המאיים היה אדם, תיבלו הטמרינים את קריאותיהם גם בנהמות ובנביחות.
המדענים ביקשו לבחון אם קבוצת הטמרינים הניו יורקית תשמיע את הקולות הייחודיים לעימות עם בני אדם, כפי שנמצא במחקר הקודם. על פי עדויות צוות גן החיות, היה עובד מסוים שהטמרינים לא חיבבו באופן יוצא דופן. בהתבססם על התיאור שסיפקו אנשי הצוות, ציפו החוקרים לחזות בעליהום קבוצתי על האיש, מגובה בזינוקים ובקריאות רמות. החוקרים צילמו בווידאו את התנהגות הטמרינים בנוכחותו של העובד המרגיז ולאחר מכן ניתחו את הצילומים. להפתעתם, הטמרינים התנהגו באופן שונה לחלוטין מהמצופה – במקום לזנק על העובד, הם היו דרוכים, התקרבו אליו בזהירות ואז התרחקו במהירות. בתחילה, החוקרים כלל לא שמעו את הקולות שהטמרינים הפיקו, אך ניתוח מדוקדק יותר הראה כי הם הנמיכו מאוד את עוצמת הקול שלהם, או בקיצור – התלחשו. החוקרים כותבים כי ייתכן שהלחישות נפוצות יותר ממה שאנחנו חושבים בעולם החי. פשוט לא שמענו אותן עד כה.
