כ-25 מבנים משונים שנמצאו במחוז אומבריה באיטליה, היכן שבעבר היה ים קדום, התגלו כמאובנים נדירים. למעשה, זוהי הפעם הראשונה אי-פעם שמדענים תיעדו גושים מאובנים של ענבר אפור (ambergris) – חומר דמוי שעווה המיוצר במערכת העיכול של הלווייתן ראשתן גדול ראש – ובכינויו האחרים, קיא או קקי של לווייתן (תלוי לאיזו אסכולה אתם שייכים; יש הסבורים שהוא בעיקר נותר בבטן הלווייתן עד יומו האחרון ונחשף רק לאחר שגופו מתכלה).

חוקרים משערים כי החומר נועד לעטוף חלקים קשים וחדים – בעיקר מקורי תמנונים – שהלווייתן לא מסוגל לעכל, וכך להגן על מעיו של היונק הימי הענקי. ענבר אפור שנפלט לחוף שימש בעבר בתעשיית הבשמים לשם ייצוב ריחות וכן בתעשיית התכשיטים.

גוש קקי, או קיא, חשוב למדי (צילום: Dr. Federico Famiani)

אנג'לה בלדנצה, גיאולוגית מאוניברסיטת פרוג'ה באיטליה, שהובילה את המחקר המתפרסם בכתב העת Geology, מספרת בראיון באי-מייל כי היא ועמיתיה גילו את המאובנים במקרה, בעת שאספו דגימות של משקעי חמר באזור. היה ברור להם שלא מדובר בתצורות סלע מקריות, ובבדיקות שנעשו לגושים נמצאו מקורי דיונונים ועדויות כימיות לפעילות של חומרי עיכול של יונקים. החוקרים לקחו בחשבון גם את הצורה המיוחדת של המבנים, שגובהם נע בין 30 ל-60 סנטימטרים ורוחבם בין 60 ל-120, והגיעו למסקנה שמדובר במאובני ענבר אפור. הלווייתנים שהותירו אותם מאחוריהם חיו לפני כ-1.75 מיליון שנה. עם זאת, החוקרים לא מצאו מולקולות של המרכיב העיקרי בענבר אפור, כך שלא מדובר בזיהוי ודאי.

"אני לא יודעת למה איש לא תיעד עד כה מאובנים של ענבר אפור", אומרת בלדנצה. "אני מניחה שהיה לנו מזל. אין סיבה שענבר אפור לא יתאבן. אנו משערים שמבנים דומים קיימים ברחבי העולם ומצפים שמדענים אחרים יוכלו לתעד אותם. אני חושבת שזהו רק התיעוד הראשון".

בלדנצה מוסיפה כי הגילוי מעלה שאלות שונות שניתן יהיה לענות עליהן רק במחקר משותף עם ביולוגיים ימיים. בין היתר, מעניין לדעת מדוע יש כל כך הרבה מאובנים בשטח של כ-1.2 קילומטר רבוע; אחת ההשערות היא שבמקום אירע מקרה מוות המוני של לווייתנים.

בלדנצה מסבירה כי "התגלית חשובה משום שהיא מצביעה על נוכחות של ראשתן גדול ראש באזור הים התיכון בתקופת הפליסטוקן, שראשיתה לפני יותר מ-2 מיליון שנה. אזור מרכז איטליה ידוע בזכות גילויים של שרידי לווייתנים מתקופה זו ומתקופת הפליוקן שקדמה לה, אבל שרידים של לווייתני שיניים, שעמם נמנה הראשתן גדול הראש, היו נדירים – עד עכשיו. התגלית שלנו מרחיבה את הידע הקיים על לווייתני השיניים שחיו בים הטירני הקדום ומזינה השערות חדשות על אורחות חייהם, על שטחי הציד שלהם ועל הסיבות למותם".

מה דעתכם?