קריאה דחופה להצלת האריות במערב אפריקה: כ-400 אריות בסך הכל, ובהם פחות מ-250 אריות בוגרים, נותרו בכל מערב היבשת, מסנגל ועד ניגריה, כך מגלה מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת PLOS ONE. המחקר מצא כי האריות במערב אפריקה חיים בארבע קבוצות בלבד ורובם נמנים עם קבוצה גדולה אחת שבה כ-350 פרטים.
בכל היבשת נותרו פחות מ-35 אלף. גורי אריות (צילום: Phillip Henschel/Panthera)
הנתונים העגומים נחשפו בסקר שנערך בשנים 2012-2006 ב-11 מדינות. החוקרים שבו ובדקו מידע קודם, שלפיו היו אמורות להיות אוכלוסיות של אריות ב-21 אתרים במערב היבשת. הם גילו לתדהמתם כי רוב השמורות לא היו אלא "פארקים על הנייר", כפי שהגדיר זאת החוקר הראשי ד"ר פיליפ הנשל. לדברי הנשל, ראש תכנית האריות בארגון "פנתרה" הפועל למען שימור החתולים הגדולים, "ללא תקציבי ניהול וללא פקחים, הם איבדו את האריות שלהם ואת יתר היונקים הגדולים האיקוניים".
הסקר גילה אוכלויות קטנות של אריות בסנגל ובניגריה וכן קבוצה גדולה ויציבה יחסית בשמורה בגבול בין בנין, ניז'ר ובורקינה פאסו. לדברי החוקרים, שטח המחיה שנותר לאריות מהווה רק 1.1% משטח המחיה ההיסטורי שלהם במערב אפריקה. ביבשת כולה נותרו פחות מ-35 אלף אריות, והם איבדו יותר מ-75% מהמרחב שאותו אכלסו בעבר.
האוכלוסייה במערב ובמרכז היבשת שונה גנטית מהאוכלוסיות במזרח ובדרום אפריקה, והיא קרובה יותר ל"אריות הברברים" שחיו בצפון אפריקה בטרם נכחדו ולאחרוני האריות האסיאתיים שנותרו בהודו. הגורמים המרכזיים לפגיעה החמורה באריות הם הסבת בתי הגידול שלהם לשטחים חקלאיים וציד מאסיבי של בעלי החיים שאותם הם טורפים. כמו כן, מחוסלים האריות בידי תושבי הכפרים בסביבת השמורות, הסבורים כי החתולים הגדולים מסכנים את העדרים שלהם.
החוקרים קובעים כי האריות במערב אפריקה הגיעו למצב נואש וקוראים להתערבות דחופה של הקהילה הבינלאומית לשם הצלתם, זאת לאור העובדה שרוב המדינות שאמורות לשמור עליהם אינן מצליחות להתמודד עם ההוצאות הכרוכות בכך. בשל ייחודם הגנטי של האריות במערב ובמרכז אפריקה, ממליצים החוקרים לוועדת הישרדות המינים של איגוד השימור להכיר בהם כתת-מין נפרד וכבעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה חמורה. לדברי החוקרים, אפשר שזוהי ההזדמנות האחרונה להציל את החתולים הנדירים.
